יום חמישי, 28 בינואר 2010

בחווה החקלאית



ביום רביעי אני וכיתתי נסענו לחווה החקלאית


ובדרך אני וגילעד עשינו רכבת הרים באוטובוס.


כשהגענו הלכנו וישבנו על הספסל והנחנו את האוכל


על השולחן ובאה מדריכה והסבירה למה אוכלים פרות יבשים.


עשינו סיור בחווה והיא ספרה לנו סיפורים ואגדות.


אחר כך ראינו חממות של צמחים.


ואז הלכנו לחממה יפה ושתלנו נענע.


אכלנו ואני ועומר דברנו על מסוקים.


חזרנו מאושרים.


אני השתעממתי והדבר הכי כיף הוא לשתול נענע.

יום רביעי, 27 בינואר 2010

נטיעות וזכויות


יום אחד חוני המעגל הלך ופגש
איש זקן איכר שנוטע עץ חרובים.
חוני שאל: "כמה זמן החרובים יראו?"
"החרובים יגדלו עוד 70 שנה" הזקן ענה.
חוני שואל:"האם אתה תחיה בזמן שהחרובים יהיו מוכנים?"
"לא" ענה הזקן.
וחוני אמר: "למה את עובד קשה סתם?" הזקן עונה: "שילדי יהנו כמוני מהחרובים."
אז נימנם חוני 70 שנה וראה ילדים נהנים מהחרובים ושמחים.
מוסר ההשכל הוא: שצריך לינטוע כמו שנטעו לי.
הערך בחרתי הוא: התחשבות,
כי אני תמיד צריך שיתחשבו בי.

יום שישי, 22 בינואר 2010

שמירה על עצים בעולם


אנחנו בני-האדם ידענו לעשות ניר לפני

1,000 שנים בערך.

עכשיו בהווה אנחנו משתמשים יותר בניר

וזה אומר שאנחנו משתמשים במיליוני עצים.

העצים הופכים את הפחמן הדו חמצני לחמצן.

אם לא נמחזר בני האדם וכל מי שצריך חמצן יכחד.

היום חושבים שהמחשבים יצילו את הניר.

אני אוהב למחזר.

כדאי למחזר צריך:נירות , עיתונים,

מחברות ישנות...

את כל הדברים העשוים מניר צריך לזרוק למחזור.

יום רביעי, 20 בינואר 2010

מכתב על ט"ו בשבט


לאבי שלום רב!

חג ט"ו בשבט הגיעה ולמדנו הרבה דברים.
אני יודע הרבה על ט"ו בשבט.
למשל נהוג לאכול פירות יבשים והשקדיה מלבלבת.
אבל אני הספר על השקד.
עץ השקד הוא עץ פרי ולא סרק.
לעץ השקד מלבלבים פרחים.
התאריך בו העץ מלבלב הוא ט"ו בשבט יש שני סוגים של עצי השקדיה
אחד תרבותי ואחד שקד בר.
חודש שבט הוא בחורף.
שתחזור מח"ול נצא לחורשה לצלם את השקדיה.



ממני:עמרי





יום שני, 18 בינואר 2010

למה צריך בלוג?


אני חושב שצריך בלוג בשביל

שאנשים בכל העולם יגיבו לי

ויקראו מה שאני כותב.

אני אוהב לכתוב על עצמי.

אני לא אוהב את הבלוג

כי לפעמים יש תקלות טכניות.

יום חמישי, 14 בינואר 2010

המלצה על הספר:יומנו של חנון-הקש האחרון


אני אוהב בספר זה את העובדה שאבא של גרג
חושב שהוא חנון ולכן הוא לוקח אותו
לפנימיה צבאית ולצופים (שבט 155)
לגרג יש חיים לא קלים, אבל הוא שורד למרות הכל.
היה קטע אחד שגרג נרדם באמצא השיעור והמורה שם
אותו לידו.

ואז כולם צחקו אליו וזה היה גדול.
אני ממליץ בחום לקרוא את הספר.

נהנתי מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

קטע מידע על ברכיוזאור



הברכיוזאור הופיע לתקופה של 50 מיליון שנים, בתקופת הקרטיקון לפני 65 מליון שנים.
הברכיוזאור הוא הדינוזאור הגבוה ביותר ומשקלו 60 טון' אורכו 25 מטרים וגובהו 13 מטרים בקירוב. הוא חי בעדר של ברכיוזאורים ששמרו על עצמם מטורפים אוכלי בשר כמו טירנוזאורוס רקס או ולוסירפטור.
הוא נחשב גם יונק וגם זארופוד כמו גם חברו הדיפלודוקוס. לזארופודים יש צוואר ארוך, גוף קצר וזנב ארוך.
למרות גודלו המאיים, הוא ניזון מעלים ועשבים, והשתמש באבני קיבה כדי לטחון ולעכל את המזון בתוך בטנו.

מכתב


13.1.2010
למשפחתי היקרה,
אני צריך לנסוע למיאמי ולילדים אני יקנה לכם wii.
אני מיצטער שברחתי כי אמרו לי בחמש בערב אז לא היה לי זמן.
כיף לי פה ואני ישלח לכם את התמונות
אני במיאמי:
שהגעתי למיאמי ראיתי הרבה דברים,
אז התקשרו אלי ואמרו לי לקחת רכבת אקספרס "לניו יורק".
לקחתי מונית לתחנת הרכבת וקניתי כרטיס לנסיעה.
אני ברכבת האקספרס:
כאשר הייתי באמצע הנסיעה האינדיאנים קפצו על הרכבת
אז אני התנדבתי להגן על הרכבת עם עוד לקוחות.
הם שברו את החלונות, עשינו קרב אגרופים וחיסלנו אותם.
חלק ניפצעו, אך אני שרדתי.
אני בניו יורק:
לקחתי מונית מהתחנה והשכרתי חדר במלון.
לאחר 7 שעות הלכתי לדיסקוטק ושם דיברתי עם מי שהזמין אותי.
אז הוא נתן לי מיליון דולר וחזרתי הביתה עם מליון דולר ו-wii, כמובן.

יום שלישי, 12 בינואר 2010

יום שני, 11 בינואר 2010

צילום - פאול קור


היום (יום רביעי) צירנו ציורים

שכשורים לסיפור:"סיפור הנץ"

ושם צירנו:מטוסים,טנקים,ספינות

חיילים,גבעות,שמים ואת הנץ.

אנשים צלמו אותנו בביצוע

והיה כיף!

לתת מכל הלב-פרוייקט נגישות בקהילה





ביום שישי אני,אבי,ניתאי וילנה התנדבנו

לפרויקט נגישות.

הלכנו להיפר ויקי, בדרך לשם אמא של עומר הציעה לנו לימונדה.

אבא שלי לא רצה לשתות אבל אמרנו תודה.

המשכנו בדרכנו והגענו לרחוב אפשטיין ומינץ. ראינו מקום

שכסא גלגלים לא נכנס בו אז צילמנו.

אחר כך הגענו להיפר ויקי ולא היתה חנית נכים.

גם הכניסה לטוטו לא היתה מתאימה- היא הייתה מאוד גבוהה.

הדלת של המספרה היתה קטנה.

מאוד חשוב לשפר את הדרכים, שהנכים יוכלו להיות כמו כולם, ללכת לכל מקום ולהגיע בביטחה.

חזרנו לביה"ס שמחים.

יום רביעי, 6 בינואר 2010

סביב העולם בשמונים יום




כתב: ז'ול וורן
עברית: בינה אופק
הסיפור מתחיל ב-2 באוקטור 1872. פיליאס פוג, רווק מתבודד ועשיר בעל הרגלים קבועים שוכר את שירותיו של משרת חדש בשם פספרטו. מאוחר יותר, באותו יום, במהלך ביקורו היומי במועדון הרפורמה, משוחחים חברי המועדון על הגניבה הגדולה של סכום עתק, חמישים וחמישה אלף לירות שטרלינג מבנק אנגליה.
במועדון התעורר ויכוח האם ניתן יהיה לתפוס את הגנב. אחד המשתתפים ציין כי לאחר שמסילת הברזל החוצה את חצי האי ההודי הושלמה, התפרסמה בעיתון דיילי טלגרף כתבה לפיה די בשמונים יום על מנת להקיף את העולם. פוג, אשר לא נטל חלק בוויכוח, מעיר כי הדבר ניתן לביצוע. חבריו מתערבים עמו על 20,000 ליש"ט ופוג יוצא לדרך ובתיקו סכום זהה לשם כיסוי הוצאות המסע.
המסע מתחיל מלונדון וחולש על פני אוקיינוסים ויבשות – מלונדון לסואץ, משם לבומביי ולכלכותה דרך הונג קונג עד יפן, משם לסן פרנסיסקו ולניו יורק וחזרה ללונדון.
האם יצליח פוג במשימתו?... עליכם יהיה לקרוא את הסיפור.
בתמונה למטה - ההיערבות עם פוג לגבי הסיכויים לבצע את המשימה ב - 80 יום.

יום אחד בחיי


בכל יום רגיל אני מתעורר בבוקר כמו
"סבתא מהלחת" והולך לצחצח שניים.
אחר כך אני הולך להתלבש,מכניס את האוכל
ואת הבקבוק ומנגן באורגנית עד שאחותי תתארגן.
אני הולך לבית הספר לומד,כותב,אומר.
אני נוסע לצהרון ומשחק.
אני חוזר הביתה מכין שיעורים משחק במחשב,
מכין מערכת והולך לישון.
אני לא אוהב להתעורר כי אחותי מתעקבת.